במחקר שנערך בגברים עם סרטן ערמונית גרורתי מסוג הרגיש לטיפול הורמונלי נמצא שמתן כימותרפיה כקו טיפול ראשון הצליח להאריך ביותר משנה את חיי מטופלים.
זאת להבדיל מהנוהל השגור כיום לתת לחולים אלו טיפול כימותרפי רק בשלב מאוחר יותר בו המחלה מפתחת עמידות לטיפולים הורמונליים. התוצאות הדרמטיות הללו של המחקר עשויות לשנות את האופןשבורופאים מטפלים בחולים אלו מאז שנות ה- 50 של המאה ה-20.
"זהו המחקר הראשון המצביע על אסטרטגיה טיפולית מאריכת חיים בחולים המאובחנים עם סרטן ערמונית גרורתי" אמר החוקר הראשי, ד"ר כריסטופר סוויני ממכון הסרטן "דנה פרבר" בבוסטון ארה"ב. ד"ר סוויני הציג את תוצאות המחקר בכנס השנתי של החברה האמריקאית לאונקולוגיה (ASCO) שנערך בראשית יוני 2014 בשיקגו."התועלת המשמעותית של הטיפול המשולב יוצרת סטנדרט חדש לטיפול בחולים עם מחלה אלימה אשר מתאימים לקבלת כימותרפיה".
"הארכת החיים שנצפתה בחולי סרטן הערמונית שהשתתפו במחקר זה מרשימה ביותר, ארוכה באופן דרמטי ביחס להארכת החייםהאופיינית של 2-6 חודשים בלבד,אשר נחשבת כהצלחה במחקרים הנערכים במבוגרים עם מחלה גרורתית" אמר ד"ר ברוס ג'ונסון, מנהל המחקר הקליני במכון "דנה פרבר".
כיום, חולים חדשים המאובחנים עם סרטן ערמונית גרורתי אשר הגידול שלהם רגיש לטיפול הורמונלי (התפתחות הגידול תלויה בנוכחות הורמונים זכריים), מקבלים כימותרפיה רק לאחר שהם מפסיקים להגיב לתרופות חוסמות הורמונים androgen deprivation therapy (ADT) אשר ניתנות להם בקווי טיפול ראשונים וכאשר מחלתם מתדרדרת.
המחקר של ד"ר סוויני נועד לבחון האם מתן כימותרפיה בשילוב עם טיפול הורמונלי כקו טיפול ראשון יחליש את היכולת של תאי הגידול לתקן את הנזק שנגרם להם כתוצאה מהטיפול, ובדרך זו יעכבאת התפתחות עמידות הגידול לטיפול ההורמונלי.
במחקר השתתפו 790 חולים שאובחנו עם סרטן ערמונית גרורתי. החולים חולקו באופן אקראי ל-2 קבוצות, קבוצה אחת קיבלה ADT (תרופות חוסמות הורמונים) בלבד, הקבוצה השנייה קיבלה ADT בשילוב עם "טקסוטר" (כימותרפיה) למשך 18 שבועות.בקבוצה שקיבלה רקADT ניתן "טקסוטר" ל- 124 חולים לאחר שמחלתם התדרדרה. בקבוצה שקיבלהADT בשילוב"טקסוטר" ניתנה עוד תוספת של "טקסוטר" ל- 45 חולים שמחלתם התקדמה.
במעקב חציוני שנערך לאחר 29 שבועות נמצא כי 136 חולים מתוך הקבוצה שקיבלה רקADT נפטרו, בהשוואה ל- 101 נפטרים בלבד בקבוצה השנייה. מכאן שהשרידות החציונית של חולים שקיבלו כימותרפיה כבר בשלב מוקדם הגיעה ל- 57.6 חודשים בהשוואה לשרידות חציונית של 44 חודשים בקרב חולים שקיבלו טיפול הורמונלי בלבד. החולים שטופלו בכימותרפיה בשלב מוקדם קיבלו תוספת של יותר משנה לחיים.
יתרה מכך, לתוספת "טקסוטר" לטיפול ההורמונלי הייתה השפעה גדולה יותר בקרב 520 חולים שאובחנו עם מחלה מפושטת (עם גרורות לאיברים עיקריים ו/או לעצמות), לחולים אלו הייתה שרידות חציונית של 49.2 חודשים לעומת 32.2 בקבוצה שקיבלה ADT בלבד, כלומר פער של 17 חודשים לטובת הטיפול המשולב.
תוצאות מוקדמות של המחקר פורסמו לציבור על ידי NCI (National Cancer Institute) בדצמבר 2013 בעקבותחוזקת התוצאות החיוביות. המצגת של ד"ר סוויני בכנסASCO חשפה עדכונים ותוצאות מפורטות יותר.
התועלת המשמעותית ביותר שהושגה בזכות מתן"טקסוטר"בשלב מוקדם של הטיפול נצפתה בחולים המוגדרים במצב קשה יותר מבחינת עומס המחלה הגרורתית. ד"ר סוויני אמר שנדרש זמן נוסף להערכת התועלת של מתן "טקסוטר" בשלב מוקדם לחולים עם פחותעומס גרורתי כיוון שהשרידות החציונית שלהם עדיין לא הושגה.
תופעות הלוואי העיקריות שנצפו לטיפול היו חום נויטרופניונוירופתיות. חולה אחד נפטר כתוצאה מהטיפול.
התוספת של טקסוטר לא רק האריכה את תוחלת החיים אלא גם דחתה את התקדמות המחלהכפי שנמדד בהיבטים של רמת ה PSA (חלבון המיוצר ע"י בלוטת הערמונית), הופעת גרורות חדשות, או החמרת הסימפטומים. נמצא כי אצל חולים שקיבלו "טקסוטר" המחלה חזרה להתקדם רק לאחר 32.7 חודשים בממוצע,לעומת זאת בקרב חולים שקיבלו טיפול הורמונליבלבד התקדמות המחלה התרחשהתוך 19.8 חודשים בממוצע.
"מחקר זה מוכיח שטיפול מוקדם בכימותרפיה מעלה את הסיכוי של חולים מסוימים עם סרטן ערמונית גרורתי להרוויח יותר זמן נטול תסמינים של המחלה וכן מאריך את חייהם" סיכם ד"ר סוויני.