ההתפתחות הטכנולוגית בתחום המחשב, המידע הדיגיטלי והרשתות הדיגיטליות מחוללת מהפכה חברתית, פסיכולוגית, כלכלית ופוליטית. האינטרנט מהווה כיום, בו זמנית, זירה של אינטראקציה חברתית, זירה מסחרית-כלכלית, זירה ציבורית-פוליטית ולעתים גם זירה ביטחונית. פעולות רבות שאנו מבצעים מדי יום הן מתּווַכֹות טכנולוגיות מידע ומתבצעות באמצעות רשתות דיגיטליות: חִיברּות באמצעות רשתות חברתיות, התעדכנות בחדשות ודיווח עצמאי על אירועים, תשלום חשבונות, מסחר אלקטרוני, חיפוש דירה והזמנת ציוד, קריאת ספרים, צפייה בסרטים, האזנה למוזיקה ועוד.
כיום, ליותר מ-90% מהישראלים יש טלפון נייד. בשנת 2015 מספר המשתמשים באינטרנט נייח וסלולרי בישראל עמד על כ-6.3 מיליון אנשים. למעשה, כבר בגילאי 6-11, 50% מהילדים מקבלים את הטלפון הנייד הראשון שלהם. החיברות והעולם של הצעירים הופך להיות יותר ויותר דיגיטלי ועל כן עלינו להיות מוכנים לכך גם מבחינת פיתוח והעברת תכניות פנאי ושיקום מבוססות טכנולוגיה (דו"ח בזק למצב האינטרנט בישראל, 2015).
על מנת להמחיש עד כמה הפך האינטרנט לחלק בלתי נפרד מחיינו, להלן מספר נתונים. הנוער בישראל מבלה כיום את מרבית זמנו ברשתות החברתיות השונות. האפליקציות הנמצאות בשימוש הרב ביותר לשם חיברות הינן וואטסאפ (80%), פייסבוק (60%), אינסטגרם (51%) וסנאפצ'אט (35%). בניגוד לעבר, בו עדכוני החדשות והאקטואליה נעשו על ידי אמצעי תקשורת שאינם דיגיטליים, הפייסבוק מהווה כיום את שער הכניסה של הצעירים לחדשות ולאקטואליה- כאשר השימוש המרכזי בו בקרב הנוער הוא קריאת עדכוני חדשות. גם בתחום ההיכרויות, אפליקציות הן האמצעי העיקרי להכרת בני זוג. 34% מהזוגות הכירו דרך האינטרנט/אפליקציות, לעומת 15% בעבודה, 12% באוניברסיטה, 5% ברחוב ועוד (דו"ח בזק למצב האינטרנט בישראל, 2015). ההערכות הן כי במדינות המפותחות האדם בודק בממוצע את מכשיר הטלפון שלו בין 150-260 פעמים, נוגע במסך המגע כ- 2600 פעמים ביום ומקדיש 3-5 שעות ביום לטלפון החכם.
בעלות ושימוש בטלפונים ניידים בקרב אנשים עם תחלואה נפשית
השימוש בטלפונים ניידים בקרב מתמודדים עם בריאות הנפש עלה באופן משמעותי בשנים האחרונות בעקבות ירידה דרמטית בעלות המכשירים. במטה-אנליזה שסקרה 12 מחקרים שנערכו בארצות הברית, קנדה, אנגליה והודו נמצא כי ליותר מ-80% מהאנשים המתמודדים עם תחלואה נפשית יש טלפון נייד וכי רובם מעוניינים לעשות בהם שימוש גם לניהול וקידום תהליכי הטיפול, השיקום וההחלמה שלהם (Firth et al, 2015). בהמשך לכך, מחקרים בארצות הברית ואוסטרליה מצאו כי יותר מ-80% מהמתמודדים עם מחלות נפש קשות וממושכות כמו סכיזופרניה והפרעה דו-קוטבית עשו שימוש של שעה או יותר בטלפון הנייד שלהם, בעוד שכמעט 40% בילו יותר מ-3 שעות בטלפון הנייד ( Glick et al, 2015; Firth & Torous, 2015; Gay et al, 2016).
ממחקרים אלה ועוד עלה כי דפוסי השימוש בטלפון הנייד היו זהים לדפוסי השימוש של האוכלוסייה הכללית וכללו שיחות, שליחת וקבלת הודעות ((SMS/whatsapp, גלישה באינטרנט וברשתות החברתיות, משחקי רשת, אפליקציות של היכרויות ועוד. חלק מהמתמודדים עשו שימוש בטכנולוגיות מבוססות ווב או מובייל על מנת להתמודד ולנהל את המחלה וההחלמה שלהם ויותר מ-60% דיווחו כי הם משוכנעים כי לטכנולוגיה יהיה בעתיד תפקיד מכריע בקידום תהליכי ההחלמה שלהם (Gay et al, 2016). לבסוף, ממחקרים וסקרים בקרב מתמודדים בנוגע לשימוש בפלטפורמות דיגיטליות לקידום תהליכי שיקום והחלמה עולה כי רוב המשתתפים ענו כי הם בעד פיתוח אפליקציות לשיפור הקשר עם מספקי השירותים השונים ולשיפור הניהול העצמי של המחלה וההחלמה (Torous et al, 2014).
בריאות דיגיטלית ניידת ((Mobile Health; mHealth מוגדרת כפרקטיקה רפואית, שיקומית או מקדמת בריאות אשר עושה שימוש במכשירים ניידים כגון טלפונים ניידים ושעונים חכמים, מכשירים וחיישני ניטור, עזרים אישיים דיגיטליים ועוד (Adibi, 2015). מן הספרות המקצועית עולה כי מכשירים ניידים יכולים להוות פלטפורמות יעילות לשיפור תהליכי אבחון, טיפול, שיקום והחלמה בבריאות הנפש כיוון שהם נמצאים על האדם במשך רוב היום; רוב הזמן האדם עושה בהם שימוש (שיחות קוליות/וידאו, שליחת הודעות, גלישה באינטרנט וכו'); יש להם יכולות טכנולוגיות מתקדמות המספקות ידע על בעל המכשיר ואורח חייו; והן נגישות לרוב האוכלוסייה .(Ben-Zeev & Adiyani, 2017) בהמשך לכך, מכשירים ניידים יכולים לספק ידע רב על מצבו הנפשי/בריאותי של האדם בזמן אמת, לאפשר לאדם ולמעורבים בתהליך הטיפול והשיקום להגדיר את התהליך ולנטר את התקדמות ויעילות תכנית הטיפול/שיקום באמצעות אפליקציות ייעודיות בזמן אמת ו"בעולם האמתי" (בהשוואה לחדר הטיפולים או לפגישה השיקומית השבועית/חודשית),Firth & Torous, 2015) ). לבסוף, מהספרות עולה כי התערבויות מבוססות מכשירים ניידים, אשר הוכחו כיעילים באופן אמפירי, מאפשרות לאנשי הטיפול והשיקום לתת שירות ליותר לקוחות, מקדמות נגישות לאוכלוסיות שכיום לא פונות/מקבלות שירות, משפרות את הסטנדרטיזציה של הטיפול/שיקום, מגבירות את התיאום והסנכרון בין בעלי המקצוע השונים, מאפשרות איסוף מידע ותמיכה 7/24, עשויות להגביר היענות לטיפול ולשיקום, ויכולות לצמצם סטיגמה ולהגביר פנייה לבקשת עזרה (Bekker et al, 2016; Ben-Zeev & Adiyani, 2017; Free et al, 2013; Saeb et al, 2015). מסקירה שנערכה לאחרונה עולה כי יש כיום יותר מ-10,000 אפליקציות ייעודיות בתחום בריאות הנפש (רובן ככולן בשפה האנגלית) וכי מרביתן לא נבדקו מחקרית ולא עומדות בהגדרה של שירות מבוסס ראיות (Torous & Roberts, 2017).
גיליון מיוחד בתחום בריאות נפש דיגיטלית
על מנת לבחון באופן מדעי את התפתחות תחום הבריאות הדיגיטלית בבריאות הנפש יזמנו, ד"ר ג'ון טורוס מבית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד ובית החולים בית ישראל, בבוסטון, ארה"ב, ואנוכי, פרסום של גיליון מיוחד ראשון מסוגו בנושא בריאות דיגיטלית בבריאות הנפש בכתב העת המפורסם על ידי ארגון הפסיכולוגיים האמריקאי, Psychiatric Rehabilitation Journal. גיליון זה, אשר פורסם לפני מספר ימים, כלל מאמרים של חוקרים מרחבי העולם, אשר ערכו מחקרים מבוקרים לבחינת היבטים שונים של תחום הבריאות הדיגיטלית בבריאות הנפש. כך למשל, תואר מחקר אשר בדק את היעילות של ניתוח התנהגות האדם באמצעות יכולת לאסוף נתונים מהטלפון הנייד שלו (דפוסי שימוש, תדירות שימוש, GPS ועוד) ושליחת שאלות לדיווח עצמי שנשלחות במשך תקופת המחקר, על מנת לזהות סימנים להתפרצות מחודשת של סימפטומים פסיכוטיים בקרב אנשים עם סכיזופרניה. דוגמאות נוספות למחקרים שפורסמו בגיליון כוללות מחקר שבחן את יעילות השימוש באפליקציה לשיפור התמדה בעבודה בקרב אנשים עם תחלואה נפשית קשה, בחינת היישומיות והיעילות של תוכנה לשיפור הזיות קוליות בקרב אנשים עם פסיכוזה, בחינת השימושיות של תכנה לקידום תהליכי קבלת החלטות משותפות בקרב אנשים עם תחלואה נפשית והצוות המטפל, בחינת יעילות של טיפול באמצעות תוכנות וידאו כגון סקייפ בקרב אנשים עם דיכאון וחקירת היעילות של שימוש בתכנה לזיהוי דפוסי קול ככלי לאבחון אנשים עם הפרעות מצב-רוח כגון דיכאון והפרעה דו-קוטבית. בנוסף, הגיליון כולל שתי סקירות ספרות; סקירת ספרות שיטתית ומקיפה לבחינת טכנולוגיות מובייל ו-web לניהול עצמי של הפרעה דו-קוטבית וסקירה של מודלים התנהגותיים בבריאות לפיתוח התערבויות יעילות לאנשים עם תחלואה נפשית. לבסוף, פורסמו שני מאמרים קצרים, האחד כולל תיאור מקרה של קידום תהליך שיקומי בקהילה של אנשים עם סכיזופרניה באמצעות אפליקציית מובייל ייעודית והשני אשר גורס כי כדי שהמהפכה הדיגיטלית בבריאות הנפש תתאפשר יש לקיים הדרכות, הכשרות ופיתוח מקצועי מקיף לאנשי הצוות בבריאות הנפש, כך שידעו כיצד לעבוד באופן מיטבי עם הכלים הטכנולוגיים המוצעים כיום ולא יתנגדו ויבלמו את תהליכי הדיגיטציה בבריאות הנפש.
גיליון מיוחד זה מסמן כי אנו נמצאים בתחילתה של תקופה שעשויה לקדם באופן משמעותי את זמינות, נגישות ואיכות שירותי בריאות הנפש ולשפר את איכות חייהם והשתלבותם החברתית של מיליוני אנשים ברחבי העולם. עם זאת, יש להכיר את החסרונות והסכנות שבשימוש לא מושכל בטכנולוגיה ולוודא כי הפתרונות שמפותחים עומדים בקריטריונים האתיים, המקצועיים והמדעיים בתחום בריאות הנפש. כל זאת, תוך שיתוף מלא של אנשים המתמודדים עם תחלואה נפשית ובני המשפחה שלהם בתהליכי הפיתוח של המענים הטכנולוגיים. ממצאי המאמרים של גיליון מיוחד זה עשויים לסייע לקובעי המדיניות בישראל ובחו"ל להתוות מדיניות שימוש בפלטפורמות טכנולוגיות ובכך לקדם את הרפורמות בבריאות הנפש אשר עדיין לא הגיעו לידי מימוש מירבי, למפתחים ויזמים אשר מבקשים לייצר פתרונות טכנולוגיים מתקדמים ומבוססי ראיות, לאנשים עם תחלואה נפשית ובני משפחתם שיוכלו להיתרם מפתרונות טיפוליים ושיקומיים חדשניים ולנהל את תהליכי הטיפול והשיקום שלהם ולאנשי המקצוע שיוכלו לתת מענים מדויקים ויעילים יותר למטופלים שלהם ולחברות ולכלכלות העולם אשר יוכלו ליהנות מהתרומה החברתית-כלכלית האדירה שאנשים עם תחלואה נפשית יכולים לתרום.
ד"ר אמיר טל, מדען ראשי, ארגון בית אקשטיין מקבוצת דנאל
רשימת מקורות
1. Adibi, S. (2015). Mobile health: a technology road map. Edited by Adibi, Sasan, Springer, Berlin, Germany, doi: 10.1007/978-3-319-12817-7.
2. Ben-Zeev, D., & Badiyani, N. (2017). Mobile Health for Illness Management. Wellbeing, Recovery and Mental Health, 147.
3. Firth J, Torous J. (2015). Smartphone apps for schizophrenia: A systematic review. JMIR Mhealth Uhealth; 3(4):e102.
4. Firth J, Cotter J, Torous J, Bucci S, Firth JA, Yung AR. (2016). Mobile phone ownership and endorsement of "mHealth" among people with psychosis: A meta-analysis of cross-sectional studies. Schizophr Bulleting, 42(2):448-55. doi: 10.1093/schbul/sbv132.
5. Free, C., Phillips, G., Galli, L., Watson, L., Felix, L., Edwards, P., . . . Haines, A. (2013). The effectiveness of mobile-health technology-based health behaviour change or disease management interventions for health care consumers: a systematic review. PLoS med, 10(1), e1001362.
6. Saeb S, Zhang M, Karr CJ, Schueller SM, Corden ME, Kording KP, et al. Mobile Phone Sensor Correlates of Depressive Symptom Severity in Daily-Life Behavior: An Exploratory Study (2015). J Med Internet Res;17(7):e175.
7. Tal, A. & Torous, J., (in press).
8. Torous J, Roberts LW. Needed Innovation in Digital Health and Smartphone Applications for Mental HealthTransparency and Trust. JAMA Psychiatry. 2017;74(5):437-438. doi:10.1001/jamapsychiatry.2017.0262
9. Torous J, Chan SR, Yee-Marie TS, Behrens J, Mathew I, Conrad EJ, et al. (2014). Patient smartphone ownership and interest in mobile apps to monitor symptoms of mental health conditions: A survey in four geographically distinct psychiatric clinics. JMIR Ment Health;1(1):e5.
10. Firth J, Torous J. (2015). Smartphone apps for schizophrenia: A systematic review. JMIR Mhealth Uhealth; 3(4):e102.
11. Gay K, Torous J, Joseph A, Pandya A, Duckworth K (2016). Digital Technology Use Among Individuals with Schizophrenia: Results of an Online Survey JMIR Mental Health ;3(2):e15.
12. Price, M., Yuen, E. K., Goetter, E. M., Herbert, J. D., Forman, E. M., Acierno, R., & Ruggiero, K. J. (2014). mHealth: a mechanism to deliver more accessible, more effective mental health care. Clinical psychology & psychotherapy, 21(5), 427-436.