חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב הראו כי לכל אדם בוגר יש אמינות מוחית ייחודית. ממצא זה ואחרים, אשר פורסמו בכתב-העת eNeuro, מבטיחים זיהוי טוב יותר והערכת חומרה מדויקת יותר עבור הפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות, ביניהן אוטיזם והפרעת קשב וריכוז.
רוב האנשים מניחים שהמוח שלהם הוא כלי יציב ואמין שפועל בצורה עיקבית. אך למרבה הפלא, תגובות המוח שלנו מאוד שונות אחת מהשניה. אפילו כשאנחנו רואים את אותו האובייקט שוב ושוב, המוח שלנו מגיב כל פעם בצורה אחרת, השונות מפתיעה בגודלה (שונות היא ההפך מאמינות). עוד יותר מפתיע שלכל אחד מאיתנו יש רמת שונות/אמינות שונה שמאפיינת אותנו לאורך רוב חיינו הבוגרים.
"לחלקנו יש מוח שפועל בצורה יותר אמינה ויציבה משל אחרים. ניתן למדוד את האמינות הזו כאשר אנו מקליטים את תגובות המוח של מבוגרים בשיטת ההדמיה EEG" מסביר ראש צוות המחקר ומנהל מרכז האוטיזם בנגב, פרופ' אילן דינשטיין, "העובדה המרתקת היא שמידת האמינות של המוח היא מאפיין מאוד יציב של כל אדם ללא תלות במשימה שהוא מבצע, כלומר בין אם הוא מבצע משימה אחת או אחרת. בנוסף, המאפיין הזה, אמינות מוחית, מאוד עיקבי על פני זמן – גם כשבחנו את אותם הנבדקים בהפרש של שנה, המדדים היו כמעט זהים לכל נבדק. כלל הממצאים מובילים למסקנה כי, לטוב או לרע, לכל אחד מאתנו יש מוח עם רמת אמינות ספציפית".
עד לא מכבר, רוב המדענים בעולם חשבו שאמינות מוחית תלויה בעיקר במידת הפניית הקשב למטלה המבוצעת. דינשטיין וצוות המחקר מראים כי מידת הקשב הוא גורם זניח לעומת זהותו של האדם, שהיא הגורם העיקרי.
"השאלה המעניינת היא האם לאנשים עם אמינות מוחית גדולה יותר יש יכולות שונות מאלו שלהם אמינות מוחית נמוכה יותר", אומר דינשטיין. "לדוגמה, במחקר קודם הראנו כי אנשים עם אמינות מוחית גבוהה יותר, הצליחו לזהות גירויים ויזואליים בצורה יותר מדוייקת. לעומת זאת, מחקרים אחרים בבעלי חיים מראים שאמינות גדולה מידי כנראה מובילה לקיבעון, לחוסר יכולת להשתנות, לבעיות בלמידת מיומנויות חדשות והתאמת ההתנהגות למצבים לא מוכרים. אנו מתכננים לבדוק את הנושא הזה בבני אדם במחקרים נוספים במעבדתנו".
"במקביל אנו משתמשים ברישומי EEG במהלך שינה בקרב ילדים צעירים על מנת לבחון האם אמינות מוחית נמוכה היא סמן מוקדם להתפתחות אוטיזם. אנו מקווים כי ממצאים אלה יוכלו לעזור באבחון מוקדם ומדויק של הבעיה העצבית לפחות בחלק ממקרי האוטיזם. כידוע, יש מיני כל מיני סוגים של אוטיזם ומדובר בתסמונת מאוד הטרוגנית. עם זאת, אנו מקווים שהבנת הפעילות המוחית באוטיזם תאפשר לנו לפתח ולבדוק טיפולים ספציפיים במסגרת המרכז לאוטיזם בנגב" כך מדבריו של דינשטיין.
דינשטיין ושתי הסטודנטיות, הדוקטורנטית איילת ארזי והפוסט-דוקטורנטית ד"ר גיל גונן-יעקבי, פרסמו את ממצאיהם ב-eNeuro – ג'ורנל הדגל החדש של האגודה הבינלאומית למדעי המוח.
במחקר שפורסם, 24 נבדקים השלימו שני מפגשים – כאשר ביניהם הפרידה שנה. כל מפגש כלל ארבעה ניסויי EEG שנבדלו במבנה, בגירויים, בדרישות הקשב ובעומסים הקוגניטיביים. בניסוי הראשון, המטלה הייתה קלה – הנבדקים התבוננו באופן פסיבי על טבעת בסגנון לוח שחמט בצעדים עוקבים. בניסוי השני, המטלה הייתה מעט דורשת יותר – הנבדקים נדרשו ללחוץ על כפתור בתגובה לגירוי בצורת עיגול ועל כפתור אחר בתגובה לגירוי בצורת משולש. בניסוי השלישי, דרישות המטלה הוגברו והנבדקים נדרשו להגיב רק לגירוי בצורת עיגול ולא להגיב לגירויים בצורת משולש (מטלה הדורשת אינהיביציה\עיכוב). בניסוי האחרון, דרישות המטלה היו גבוהות – הנבדקים נדרשו לזהות האם הגירוי הנוכחי (אות סינית) היה זהה לגירוי שהוצג שני צעדים קודם לכן. ארבעת המטלות האלה אפשרו לחוקרים להדגים את ממצאיהם בצורה מוכללת. נבדקים אינדיבידואליים הציגו אמינות מוחית כמעט זהה ללא קשר לדרישות המטלה אותה הם ביצעו, וגם בחלוף שנה שלמה.
דינשטיין הוא חבר במחלקה לפסיכולוגיה ובמחלקה למדעי המוח והקוגניציה באוניברסיטה, כמו גם במרכז זולוטובסקי לחקר המוח באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. כמו כן, הוא מנהל מרכז האוטיזם בנגב (www.negevautism.org.il). ארזי היא חברת המחלקה למדעי המוח והקוגניציה, וכן מרכז זולוטובסקי לחקר המוח. גונן-יעקבי היא חברת המחלקה לפסיכולוגיה.
***
גילוי נאות: מחקר זה נתמך ומומן על ידי ISF (961/14) ומשרד העלייה והקליטה.
“The magnitude of trial-by-trial neural variability is reproducible over time and across tasks in humans”