רוב הזמן כשאנו חולמים, אנו משוכנעים שמה שקורה לנו אמיתי. בחלום צלול, לעומת זאת, אנו מודעים תוך כדי שינה לכך שאנו חולמים. רבים מאיתנו חווים רגעים של צלילות מידי פעם, לדוגמה כאשר בזמן סיוט אנו מבינים שזהו "רק חלום", ועקב כך יכולים להתעורר או לשנות את מהלכו.
בשנים האחרונות גדל מספרם של אנשים המנסים ליזום חלימה צלולה באופן מכוון, על מנת לחוות דברים שאינם יכולים לחוות בחיי הערות, כמו לעוף. ישנם פורומים באינטרנט המוקדשים לנושא, וקיימים בשוק מכשירים ביתיים שמהבהבים או מצפצפים בזמן שינה, אשר נועדו לסמן לאדם החולם שהוא ישן. מספר מחקרים אף בחנו את היעילות של אימון בחלומות צלולים בהפחתת סיוטים תכופים, עם תוצאות מעורבות.
במחקר חדש של גב' ליאת אבירם וד"ר נירית סופר-דודק מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, נבחנו לעומק המאפיינים החיוביים והשליליים של חלימה צלולה בקרב 187 סטודנטים לפסיכולוגיה. במחקר נמצא כי התופעה נעשתה נפוצה מאוד: מעל שליש מהמדגם דיווחו שניסו להגיע לצלילות באופן יזום לפחות פעם אחת. עם זאת, המחקר מעלה את הרעיון כי על אף הפופולריות של חלימה צלולה וכן ההשערה הרווחת לפיה חלומות צלולים קשורים בהכרח לבריאות נפשית, אנשים עלולים לעתים להסב לעצמם נזק בניסיונם להגיע לצלילות באופן יזום.
ליאת אבירם, שסיימה לאחרונה את לימודי התואר השני בפסיכולוגיה קלינית וחקרה את הנושא במעבדתה של ד"ר סופר-דודק, אומרת כי עצם ההגעה לצלילות לא הייתה קשורה לבריאות נפשית טובה יותר, אלא חלומות צלולים יכולים להיות חיוביים או שליליים, בהתאם למאפייניהם הספציפיים: "נראה שישנה המשכיות בין תחושות של שליטה ורגש חיובי בחיי הנפש שבערות לבין אלו שבחלום; מצאנו שבקרב אלו שחוו צלילות, מי שהרגישו שליטה באירועי החלום, ביטחון בכך שזהו רק חלום וצלילות ארוכה יותר, דיווחו גם על רמות נמוכות יותר של דיכאון, חרדה ולחץ, לעומת מי שחוו חוסר שליטה בחלום, חוסר ביטחון בצלילות וצלילות רגעית יותר".
ייתכן כי ההסבר להיבטים השליליים של חלימה צלולה קשור לטשטוש הגבולות בין הערות לשינה ובין המציאות לדמיון: בטכניקות ליצירת חלימה צלולה האדם לומד לשאול את עצמו שוב ושוב האם הוא ער או ישן, הן במהלך היום והן בחלום, ואף לבחון זאת בדרכים שונות, למשל לבדוק האם הוא מסוגל להעביר את ידו דרך הקיר.
החוקרות טוענות כי הספק המתמיד מציב את האדם במעין אזור ביניים בין ערות לשינה. אכן, במחקר נמצא כי מי שניסו ליזום צלילות דיווחו על יותר בעיות שינה ולחץ, וכן על תחושות כי הם חווים את עצמם או את העולם באופן מנותק או "חלומי" (המינוח המקצועי: חוויות דיסוציאטיביות).
החוקרות אף הראו כי סימפטומים אלו נטו להתגבר לאורך חודשיים לאחר הניסיונות להגיע לצלילות. לדברי ד"ר סופר-דודק: "המחקר שלנו חלוצי בתחום כי אנו הראשונים שבודקים האם הניסיון ליזום צלילות עלול לגרום לנזק. אנשים רבים מתפתים לנסות להגיע למצב תודעתי חלופי על-ידי הגעה לצלילות, אבל נראה שעלול להיות לכך מחיר. אנו יודעים על סמך מאות מחקרים כמה השינה היא קריטית לתפקוד, לבריאות ולמצב הרוח; ההמלצה שלי היא להיזהר ולשקול היטב לפני שמחליטים 'לשחק' עם השינה והחלימה שלנו".