אין כמו שנת לילה טובה להרגשה טובה במהלך היום, הן פיזית והן נפשית. שנת הלילה מושפעת מגורמים רבים כגון מחלות פיזיות (לב ונשימה), מחלות פסיכיאטריות (דיכאון, חרדה), תזונה (קפה, אלכוהול), שינויים בחיים (מוות, גירושין, מעבר מקום), גיל, ומגדר.
בין הבדלי המגדר הניכרים בתחומים שונים של הרפואה, ניתן להבחין גם בתופעה של אינסומניה (Insomnia), הפרעת שינה ממנה נשים סובלות פי 1.4 יותר מגברים. התופעה יכולה להיות ראשונית או משנית לתופעות אחרות. מדובר בקושי להירדם, בהתעוררות מוקדמת ובקושי להירדם שוב, או בשינה לא טובה באיכותה המשפיעה על רמת התפקוד וההרגשה ביום. ההבדל המגדרי ניכר בעיקר עם התקדמות הגיל. ההבדל המשמעותי ביותר יהיה עם כניסתה של האישה לגיל המעבר. נשים פונות הרבה יותר מהר לעזרה רפואית ביחס לגברים, כך גם במקרה של הפרעות שינה, ולכן יותר נשים נוטלות תרופות שינה מאשר גברים.
ידוע שנשים סובלות יותר ממחלות אפקטיביות מאשר גברים (היחס הוא 2:1) ואינסומניה היא אחד הסימפטומים השכיחים המלווים הפרעות אפקטיביות. גורם משמעותי יותר לשינוי המגדרי הוא, כמובן, השינויים ההורמונליים שעוברות הנשים לאורך חייהן ואשר משפיעים במידה רבה גם על שנת הלילה.
הפרעות שינה ושלבים בחיי הפוריות של האישה
להורמונים הקשורים לפוריות האישה (אסטרוגן ופרוגסטרון) יש השפעה על מחזור השינה ועל הערנות.
Estrogen:
REM sleep cycles (מפחית)
REM sleep latency (מפחית)
Number of spontaneous arousals (מפחית)
Progesterone:
Sedating
Increases NREM
Lack/withdrawal: difficulty falling asleep
הפרעות שינה ומחזור הווסת - כחלק מתסמונת קדם וסתית ((PMS/ PMDDשכיחה תופעה של הפרעות שינה מסוג אינסומניה.
בנוסף, הפרעות בשינה אופייניות בעיקר מהשלב הלוטאלי של המחזור כלומר, לאחר הביוץ וכאמור, בעיקר מספר ימים לפני קבלת הווסת כשחלה ירידה ברמות האסטרוגן והפרוגסטרון.
subjective sleep complaints (מעלה)
Sleep efficiency (מפחית)
Sleep onset latency (מפחית)
הפרעות שינה בהריון - הפרעות שינה שכיחות בהריון בעיקר בשליש האחרון והסיבות הן בעיקר:
Abdominal mass, fetal movements (מעלה)
bladder distention
Restless leg syndrome (third trimester)
OSA (obstructive sleep apnea)
הפרעות שינה לאחר לידה - כ-30 אחוז מהנשים לאחר לידה סובלות מהפרעות שינה ובעיקר נשים שזו להן הלידה הראשונה. אישה לאחר לידה לרוב עייפה מאוד מהשינוי בחייה ומההתעוררויות התכופות בלילה לטיפול בתינוק ולמעשה שנתה תלויה בשנת התינוק. מעבר לעובדה שנשים מתקשות לישון היטב עקב האכלת התינוק בלילה וערנות סביב התינוק, יש גם שינויים, בעיקר ברמות המלטונין וקורטיזון, שמשפיעים על השינה לאחר הלידה, בעיקר בנשים עם לידה מוקדמת. בנוסף, כ-10-20 אחוז מהנשים סובלות מדיכאון לאחר לידה שמתבטא גם בהפרעות שינה. אחד הסימנים הברורים לדיכאון לאחר לידה הוא קושי של האישה להירדם גם כשהתינוק ישן ורגוע.
הפרעות שינה בגיל המעבר - יותר מ-40 אחוז מהנשים בשלב ההתחלתי של גיל המעבר (הפרימנופאוזה) סובלות מהפרעת שינה מסוג אינסומניה. מדובר על נשים בטווח הגילאים 52-45, בהן לעתים הווסת עדיין סדירה והפרעת השינה היא הסימפטום היחידי המבשר את תחילת השינויים ההורמונליים. לעתים, הפרעת שינה מופיעה יחד עם הפרעה בסדירות הווסת, גלי חום ושינויים במצב הרוח.
נשים שעוברות כריתת שחלות (מנופאוזה כירורגית) יחוו את הסימפטומים קשה יותר, ככל שגילן צעיר יותר. נשים שחוות גלי חום יסבלו יותר מהפרעת שינה, אך לא תמיד הפרעת שינה קשורה בהכרח לקיום גלי החום. בעוד שבשלבים קודמים של השינויים ההורמונליים הפרעת שינה היא זמנית וחולפת, הפרעת שינה בגיל המעבר היא קבועה, ודורשת התייחסות טיפולית מיוחדת.
טיפול
האפשרויות הטיפוליות המוצעות בשלב זה הן תרופות הרגעה ושינה, תרופות נוגדות דיכאון (בעיקר אם יש גם שילוב של דיכאון), הורמונים (HRT) ומלטונין בשחרור מושהה (סירקדין 2 מ"ג Circadin -).
תרופות הרגעה ושינה הן יעילות, אך בשימוש לזמן ממושך הן עלולות לגרום לדכדוך, לאי שקט ולהפרעות בריכוז ובזיכרון. תרופות נוגדות דיכאון יעילות אמנם לשיפור הדיכאון, אך לא תמיד יהיו יעילות דיין לשיפור הפרעת שינה בגיל זה, כיוון שהיא קשורה בחלקה הגדול לשינוי הורמונלי. טיפול הורמונלי נמצא יעיל מאוד בהפרעת שינה, אך קיימת קבוצה גדולה של נשים שאינה יכולה או אינה מעוניינת לקבל טיפול הורמונלי. טיפול במלטונין נמצא יעיל ביותר, בעיקר בקבוצת גיל של נשים בשלב הפוסט מנופאוזה, לאחר גיל 55.
הקושי העיקרי קיים לגבי נשים צעירות יותר (55-45) הסובלות מהפרעת שינה ופחות מגיבות לטיפול הבלעדי עם מלטונין. עבודה קלינית שנעשתה על מספר מצומצם של נשים הראתה הצלחה מרובה בשילוב הבא: רמרון (Mirtazapin) במינון 7.5 מ"ג-15 מ"ג (תלוי באישה) למספר לילות, יכול לגמול את האישה משימוש בתרופות שינה ואו הרגעה, יגרום לשינה טובה ולא ישנה את מבנה השינה, מה שיבטיח הרגשה טובה במהלך היום. לאחר כשבוע-שבועיים ניתן להוסיף מלטונין למשך שלושה-ארבעה שבועות יחד עם הרמרון (עד להשגת פעילות מלאה של המלטונין).לאחר כארבעה שבועות מתחילת הטיפול ניתן לרדת בהדרגה מהטיפול ברמרון, היות שלרוב השינה כבר תקינה ולעתים קיימת כבר בשלב זה תופעה של עלייה במשקל כתופעת לוואי של הרמרון.
חשוב לדעת שעם התקדמות הגיל קיימת גם ירידה ברמות המלטונין וגם שינויים בזמני הפרשתו. כתוצאה מכך, יש יותר נטייה להירדם מוקדם, אך קיימת יקיצה מוקדמת ואי יכולת לחזור לישון.
לסיכום: הפרעות שינה מסוג אינסומניה שכיחות יותר בנשים וכמה מההסברים לכך קשורים לשכיחות הגבוהה יותר של מחלות אפקטיביות בנשים ולקשר שבין הורמוני הפוריות להפרעות שינה לאורך החיים. השלב המשמעותי ביותר בו יהיו יותר הפרעות שינה הוא שלב הפרימנופאוזה הדורש התייחסות טיפולית מיוחדת. לאחרונה, הדגש בהשגת שינה טובה איננו דווקא על כמות שעות שינה אלא על איכות שינה טובה הנקראת Restorative sleep וגורמת לתחושת נינוחות, רגיעה ותפקוד טוב ביום.
ד''ר ציפי דולב , פסיכיאטרית לבריאות האישה, חברת הוועד למגדר ברפואה