"לא יכול להיות שעברתי 4 שנים של טיפולים, 4 הריונות מחוץ לרחם ולמעלה מ-15 סבבים של טיפולי הפריה ואף עובדת סוציאלית ביחידות בהן הייתי מטופלת לא ניגשה אלי, לא הציעה לשוחח איתי או אפילו סתם לשאול לשלומי" (ע', מטופלת IVF).
ההיענות הרבה במדינת ישראל לטיפולי פריון נדונה רבות בכלי התקשורת וועדות הכנסת השונות. במאמר זה רצינו להפנות את הזרקור להיבט חשוך הכרוך בטיפולי הפריון: 60%-80% מטיפולי הפוריות מסתיימים בכישלון. הכישלון הוא קשה, בודד ומכאיב לכל זוג אשר עובר את התהליך ואנו מבקשות להאיר את דרכם של זוגות* אלה1.
התהליך המתיש - פיזית ונפשית - של טיפולי הפריון מסתיים בהצלחה אצל מרבית הזוגות, לאחר 3-4 סבבי טיפול. עם זאת, יחידות ה-IVF משרתות גם את הזוגות אשר נמצאים מהצד השני של הסטטיסטיקה, הזוגות אשר להם הדרך ארוכה יותר, מתישה יותר ותובענית הרבה יותר.
"בהתחלה את מגיעה אופטימית, בטוחה שעוד רגע את בהריון. אבל אז הטיפול נכשל ועוד אחד. ולאט לאט מתגנבת לה מחשבה שאולי בעצם זה לא יקרה כל כך מהר. וככל שהתהליך מתמשך, החשש הולך וגובר שאולי זה לא יקרה בכלל. אולי לא יהיה לנו ילד. ודווקא אז, כשנהיה הכי קשה והכי כואב, מתקשים לדבר על זה עם החברים והמשפחה. כי גם הם, שמלווים את התהליך ותומכים, הופכים להיות מתוסכלים וחסרי אונים ומגיע שלב של הצעת הפתרונות. לא מכוונה רעה, מציעים לנו, במקרה הטוב, להחליף רופא או גרוע יותר, מציעים לעצור או לפחות לקחת הפסקה. וקשה להסביר שמבחינתנו מבקשים מאתנו להפסיק לנשום. ואז בעצם אנחנו נשארים לבד" (ב', פורום פוריות).
מעבר לאבל ולאובדן שחווים בני הזוג בעת אבחון בעיית הפוריות, תהליך הטיפולים עצמו גובה מחיר כבד מהמטופלים. לכל תשובה שלילית יש השלכות נפשיות אשר כוללות לעיתים קרובות תחושות דיכאון, אשמה, תסכול, תחושת אובדן שליטה ופרטיות, פגיעה בערך העצמי ופגיעה בתחושת היעילות והמסוגלות העצמית. מחקרים מראים שזוגות שעברו מעל שלושה טיפולים שרויים במצב נפשי קשה ובתחושת כישלון2.
"מאחר וטיפולי הפריה הם תהליך ולא מקרה חד-פעמי, לא מעט זוגות יזקקו לסיוע ותמיכה נפשית בתהליך, בעיקר אותן זוגות שלא מצליחים להרות בפעם הראשונה או השנייה והתהליך הופך להיות קשה יותר (פרופ' דניאל זיידמן, מתוך ראיון עמו).
בסקר שערכנו בנושא המענה הרגשי שניתן ביחידות ה- IVF וכלל כ-50 נשים, ציינו רוב המטופלות ו כי הצורך במענה רגשי הוא חשוב במידה רבה או במידה רבה מאוד וחלקן אף הצהירו כי הן פונות לעזרה מקצועית באופן פרטי. בהתאם לצורך במענה רגשי, ביקשנו לדעת האם ידוע לנשים על נוכחותן של עובדות סוציאליות ביחידות והמענים הרגשיים המוצעים. כ-75% מהנשים ענו כי לא ידוע להן על מעורבותן של עו"ס ביחידה. פחות מ-10% דיווחו שנפגשו עמה. מתוך 25% מהנשים שדיווחו שידוע להן על קבוצת תמיכה ביחידה, רק 2 נשים דיווחו שהשתתפו בקבוצה (3% מכלל העונות).
פנינו לעובדת סוציאלית מאחת היחידות בארץ וביקשנו את התייחסותה לתוצאות הסקר העגומות. "העובדה כי העובדות הסוציאליות מבינות את הקשר וההכרח בטיפול נפשי מלווה, לא אומרת שיש לכך ביטוי במציאות, בעיקר בשל תקנים, תקציב וסדר עדיפויות. ישנה הבנה עמוקה של הצוות המטפל בחשיבות ובקשר בין גוף לנפש ולעובדה שליווי נפשי עשוי לסייע בהצלחת הטיפולים, אך גם בתוך היחידות זה לא תמיד בסדר עדיפויות, כי בסופו של דבר הטיפול הראשוני הוא רפואי".
למעשה, למרות שמדינת ישראל משקיעה משאבים רבים בסיוע לזוגות בטיפולי פריון, המענה ברוב המקרים הוא פיזי בלבד והמענה הרגשי לוקה בחסר.
"הכי טוב זה עובדת סוציאלית או פסיכולוגית שהיא חלק מהצוות, שיושבת בישיבות הצוות והיא יכולה להציג את המצב הנפשי של האישה וכך, הרופאים יוכלו לקבל החלטות תוך התחשבות במצבה של המטופלת..." (פרופ' דניאל זיידמן, מתוך ראיון עמו).
לדעתנו, יכולה לבוא כאן לידי ביטוי האחריות של צוותי מרפאות הפוריות, ובפרט זה של השירות הסוציאלי, על אף מגבלת המשאבים. בראש ובראשונה, יש לפעול להנגשת השירות למטופלות וליידע את המטופלות מיהי העובדת הסוציאלית, מה תפקידה, מהן שעות פעילותה והיכן היא נמצאת. כמו כן, יש לכוון את המטופלים בביקורם הראשון ביחידה למפגש קצר עם העובדת הסוציאלית, לצורך היכרות ומתן מידע אודות התהליך, על מרכיביו הנפשיים. ולבסוף, אנו מציעות כי כחלק ממדיניות היחידות, העובדת הסוציאלית תפנה לכל זוג או אישה אשר עברו מעל חמישה טיפולים לצורך מעקב והצעת תמיכה נפשית.
אנו מאמינות שגישה זו עשויה לסייע לזוגות הנמצאים במצבי משבר קשים ביותר, לסייע, להנחות ובעיקר לזהות ולהתערב במצבים הדורשים התערבות מקצועית.
* בכל אזכור של המילה "זוגות" הכוונה גם לנשים יחידניות, אשר עוברות את התהליך לבד.
מורן דהאן ובת חן פישר, סטודנטיות לתואר שני, המחלקה לעבודה סוציאלית, האוניברסיטה העברית, ירושלים
רשימת מקורות
1. לנדאו, ר. (2001). ייעוץ והכנה פסיכו-סוציאלית לטיפולי הפריה חוץ-גופית במדינות מערביות נבחרות ובמדינת ישראל. ביטחון סוציאלי 61: 108-126.
2. באור, ל., ובליקשטיין, י. (2005). היבטים פסיכו-חברתיים של המסלול הישיר המוביל מאי-פוריות למשפחה המיידית: האם כל הסיכונים ידועים?. הרפואה 144, ה, 335-340.