בדרך אל הילד

במקרים בהם קיים חשש לבעיית פוריות, ההמלצה הגורפת תומכת בפנייה לעזרה במהירות האפשרית, היות שבעיית פוריות היא לרוב נתון שאיננו נפתר ללא טיפול מתאים וכן בשל העובדה כי בכל הנוגע לפוריות האישה, גורם הזמן הינו משמעותי ביותר.

מהן האפשרויות העומדות לרשות המעוניינים להיעזר בטיפולי פוריות?

 

השלב הראשוני והפשוט ביותר במסלול טיפולי הפוריות הוא נטילת כדורים שמטרתם להגביר את סיכויי הביוץ. כדורי איקקלומין יינתנו כאשר הביוץ הינו נדיר או בלתי קיים, כאשר ישנה ירידה בלתי משמעותית בספירת הזרע או כאשר אי הפוריות איננה מוסברת. באחרונה נעשה שימוש בעולם גם בתרופה בשם לטרוזול, הניטלת גם היא בגרסת טבליות לבליעה ואשר תועדה בספרות הרפואית העולמית כבעלת יתרון על פני האיקקלומין בהשגה של לידות חי. עם זאת, השימוש בתרופה טרם נפוץ בישראל.

 

במהלך טיפול באיקקלומין יבוצע מעקב באמצעות אולטרה סאונד שמטרתו לעקוב אחר התפתחות הזקיקים בשחלות ואחר עובייה של רירית הרחם, כאשר, אם רירית הרחם איננה עבה דיה, תישקל האפשרות להוספת תכשיר הורמונאלי אסטרוגני לשיפור המצב הקיים. במצב בו יהיו הזקיקים מפותחים דיים תיתכן המלצה על מתן זריקה להשראת ביוץ ותזמון יחסי מין ובמקרים מסוימים יהיה גם צורך בהזרעה תוך רחמית. אם התהליך התבצע באופן תקין אך לא הוביל לתוצאות לאחר שלושה-שישה מחזורים, יהיה על הזוג להתקדם לשלב הבא של טיפולי הפוריות. הסיכון להיווצרות הריון מרובה עוברים בטיפול זה עומד על 5%-8%.

 

זריקות FSH מעודדות את צמיחתם של זקיקים בשחלות והבשלת ביציות. ניתן לבצע את הזריקות באופן עצמאי לאחר הדרכה מקצועית. בשיטת טיפול זו הסיכון להיווצרות הריון מרובה עוברים עומד על 15%-30%. קיימות שתי שיטות לביצוע ההזרקה, כאשר תכשיר אחד מיוצר באמצעות הנדסה גנטית והשני מופק באמצעות זיקוק של החומר משתן של נשים מבוגרות בגילאים שלאחר גיל המעבר. שימוש באולטרה סאונד ייעשה לצורך מעקב אחר התפתחותם של הזקיקים בשחלה ואחר עובייה של רירית הרחם. כמו כן, יבוצעו בדיקות דם שמטרתן לעקוב אחר רמת האסטרוגן. המעקב מאפשר בחינה פרטנית של תגובת גוף האישה לטיפול, ובהתבסס על כך, מאפשר תכנון מיטבי של המשך הטיפול. כאשר הזקיקים מגיעים אל הגודל הרצוי ניתנת זריקה להשראת ביוץ ובמקביל ניתנת הדרכה לתזמון יחסי מין, או, לחילופין, מבוצעת הזרעה תוך רחמית.

זריקות מסוג זה מעלות את הסיכון לגירוי יתר שחלתי אשר עשוי לבוא לידי ביטוי בנפיחות בבטן, בכאבי בטן קלים ובצבירת נוזלים. במקרים מורכבים יותר ייתכנו כאבי בטן עזים, נפיחות משמעותית בבטן, קשיי נשימה, הקאות, בחילות, תחושה כללית רעה ומיעוט במתן שתן. סימנים אלה מחייבים פנייה מיידית לרופא. אם הטיפול לא צלח והאישה לא נכנסה להיריון בפרק זמן של שלושה עד שישה מחזורים, יש להמשיך לשלב הבא - טיפולי IVF.

טיפולים אלה מיועדים לזוגות שטיפולי הפוריות הקודמים לא סייעו בידם להיכנס להיריון. גם נשים מעל גיל 39 המעוניינות להרות יכולות כיום להתחיל מיד בהפריה חוץ גופית ולדלג על טיפולי הפוריות האחרים, מתוך התחשבות בגורם הזמן הנחשב לקריטי בגילאים מתקדמים.

בנוסף, הפריה חוץ גופית מיועדת לזוגות בהם אובחנה אצל האישה אי יכולת פריון בשל בעיה חסימתית מכנית או לזוגות שספירת הזרע שלהם נמצאה נמוכה כך שלא קיים סיכוי מספק להריון בטיפולים המבוססים על הזרעה. במהלך הטיפול נשאבות ביציות מגוף האישה ומופרות על ידי זרע בתנאי מעבדה. העוברים גדלים בתנאי מבחנה ומוחזרים לרחם בחלוף מספר ימים, כאשר פרק הזמן הנבחר להמתנה הינו מהותי ומותאם באופן ספציפי לנתונים משתנים רבים, לרבות גיל האישה ונתונים אחרים. את שאיבת הביציות מקובל לבצע בהרדמה כללית תחת אולטרה סאונד, אם כי ניתן לבצעה גם ללא הרדמה אם האישה מעוניינת בכך. במהלך השאיבה נדקרות השחלות ומתוכן נשאב נוזל הזקיקים והביציות. לאחר שהעוברים יוחזרו לרחם, תינתן לרוב המלצה על טיפול תמיכתי המבוסס על פרוגסטרון ומעלה את סיכויי ההיריון. 

 

לא פחות חשובה מהטיפול המקצועי היא התמיכה הנפשית שמטרתה לסייע לזוג המתמודד ובייחוד לאישה המטופלת בטיפולי הפריה, ולהעניק להם את התחושה כי הם לא לבד. פעמים רבות, התמיכה הנפשית המשולבת בטיפולי ההפריה תורמת להגבהת המורל של המטופלת ומסייעת בידה להגשים את חלומה.