פונדקאות בישראל ובחו"ל

יותר מ-1,000 זוגות פנו לבצע הליכי פונדקאות בישראל עד כה, ורבים אחרים בחרו לעשות את ההליך בחו"ל. פונדקאות היא הפתרון היחיד לזוגות ולבודדים אשר מעוניינים להביא לעולם ילד ביולוגי משלהם, אך אינם מסוגלים לעשות זאת בעצמם. במחצית מהמקרים מדובר בנשים אשר אינן מצליחות להיכנס להריון או לשאת הריון עקב מחלת רקע. נשים אלה נמצאות במצב רגשי מורכב מאוד, הן בגלל מחלתן והן בגלל החשש שמא לא יזכו להביא ילד ביולוגי לעולם. מניסיוננו, במקרים רבים, ברגע שנשים אלה הבינו שיש בידיהן אפשרות לעשות זאת בעזרת פונדקאית, הן חשו הקלה גדולה שסייעה להן בהתמודדותן הנפשית עם מחלתן. אין לנו ספק כי מטופלות רבות יהיו אסירות תודה אם הרופא האישי שלהן יהיה בעל ידע ויכולת הכוונה בתחום הפונדקאות. 

מאמר זה ירחיב אודות תחום הפונדקאות והאפשרויות הקיימות עבור זוגות ישראלים בארץ ובעולם. כמו כן, נציע תובנות לגבי חלקו של הצוות הרפואי בתהליך. 

 

 

נושא הפונדקאות בישראל מוסדר בחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד). החוק נכנס לתוקפו בשנת 1996 והוא קובע את התנאים לפונדקאות בישראל. על פי החוק, רק זוגות הטרוסקסואלים, זוגות נשואים וזוגות בעלי הסכם של חיים משותפים יכולים לפנות לשירותי פונדקאות בישראל (אתמול, 1.6, אישרה הממשלה את הצעת החוק שמקדמת שרת הבריאות, יעל גרמן, לפיה גם זוגות חד מיניים יוכלו להשתמש בשירותי פונדקאית. כעת צריך השינוי לעבור גם בכנסת).

 

הרעיון להפוך להורים באמצעות הליך הפונדקאות עולה בעקבות קביעת רופא כי הסיכוי לקליטת היריון אצל האם המיועדת הוא קטן ובמקרים בהם האם המיועדת סובלת ממחלה, כי הריון עלול להביא להחמרה במצבה הבריאותי או לגרום לה לסכנת חיים. במקרים כאלו, ההמלצה הרפואית היא לעבור לפונדקאות, שם יש סיכוי להצלחת התהליך, ללא סיכון בריאותה של האם המיועדת. כדי לעבור הליך פונדקאות בישראל, הזוג המיועד צריך לקבל את אישורה של "הוועדה לנשיאת עוברים" של משרד הבריאות, שבוחנת את בקשתם של הזוג לפי קריטריונים רפואיים וקובעת האם הם זכאים להתחיל את התהליך. עם קבלת אישור הוועדה, יכול הזוג המיועד לחפש פונדקאית באופן עצמאי או לפנות לאחד ממרכזי הפונדקאות הקיימים בישראל, שיסייע לו לאתר פונדקאית מתאימה וילווה אותו לאורך כל הדרך. ביצוע הליך פונדקאות ללא קבלת אישור הוועדה אינו חוקי בישראל.

 

זמן ההמתנה הממוצע בישראל עד למציאת פונדקאית הוא כחצי שנה והוא מתקצר משמעותית אם הפנייה נעשית דרך מרכז לפונדקאות. לאחר מכן, עורך המרכז פגישת היכרות בין הזוג המיועד לפונדקאית ואם שני הצדדים מסכימים להמשיך בתהליך, עליהם לנסח הסכם התקשרות לפונדקאות. מדובר בהסכם משפטי לכל דבר ובמסגרתו שני הצדדים מיוצגים על ידי עורכי דין נפרדים. בשלב זה, כל המסמכים הרלוונטיים, כולל הסכם ההתקשרות, מוגשים בשנית ל"וועדה לנשיאת עוברים" והפונדקאית מזומנת לראיון בוועדה. אם הפונדקאית נמצאה מתאימה, חותמים בני הזוג והפונדקאית על הסכם ההתקשרות בפני הוועדה והם יכולים להתחיל את תהליך הפונדקאות. 

 

התהליך הרפואי כולל הפריה חוץ גופית, במסגרתה האם המיועדת עוברת בדרך כלל טיפולים הורמונאליים, כדי להגדיל את מספר הביציות שהיא מייצרת. במידה וטיפול הורמונאלי אינו אפשרי, עוברת האם המיועדת תהליך שאיבת ביציות בשיטת IVM או במחזור טבעי. לאחר מכן מתבצעת שאיבת ביציות והזרעה באמצעות זרעו של האב המיועד על מנת ליצור עוברים. במידה ויש צורך בכך, יכול הזוג לבצע את ההליך בעזרת תרומת ביצית. כאשר העוברים מוכנים, מתבצעת החזרה של שלהם לרחם הפונדקאית. החוק הישראלי מאפשר לבצע עד שישה ניסיונות הפריה, כאשר כל החזרה כוללת שני עוברים בכל פעם. תהליך פונדקאות ממוצע בארץ, מרגע מציאת פונדקאית מתאימה ועד הלידה, אורך בין שנה וחצי לשנתיים. 

 

 

הודו וגיאורגיה הם שניים מהיעדים הפופולאריים ביותר לפונדקאות בחו"ל עבור זוגות הטרוסקסואלים. בניגוד לתפישה הרווחת, רמת הרפואה במדינות אלו גבוהה ביותר ותהליכי הפונדקאות המתבצעים בתחומם מוסדרים מאוד. הסיבה העיקרית לכך שזוגות פונים לביצוע התהליך בחו"ל היא הוזלה משמעותית בעלויות. בישראל, נכון להיום, התשלום נע בין 220,000 ל- 250,000 שקלים, בעוד שהעלויות בחו"ל עשויות להגיע לכמעט מחצית מכך. בנוסף לכך, ישנם זוגות שאינם מעוניינים לפגוש או לנהל קשר כלשהוא עם הפונדקאית. הדבר מתאפשר בהליך פונדקאות המתבצע בחו"ל בלבד.

 

זוג המעוניין בכך יכול לבצע תהליך פונדקאות בחו"ל באופן עצמאי, אך לא מומלץ לעשות זאת. מדובר בתהליך סבוך, המערב חוקים ובירוקרטיה של שתי מדינות שונות. זוגות הפועלים על דעת עצמם עלולים להיות נתונים תחת השפעתם הרעה של מרכזים וסוכנויות זרות המכופפים נהלים או עוקפים אותם. במקרים כאלה לא נדיר למצוא הורים מיועדים המסתבכים במצבים קשים שעשויים לפגום בתהליך הפונדקאות עצמו, או להקשות עליהם להכניס את הילד לארץ. מידת המומחיות הנדרשת כדי להשלים תהליך בחו"ל בהצלחה היא גבוהה מאוד ולכן כדאי לעשות זאת באמצעות מרכז ישראלי המתמחה בפונדקאות בחו"ל וכולל את הצוות המקצועי המיומן והמנוסה בכך.

 

נכון לרגע זה, תהליך פונדקאות שמתבצע בחו"ל אינו מחייב קבלת אישור מ"הוועדה לנשיאת עוברים", אולם התהליך חייב להתבצע בכפוף לחוק המקומי ולנהלי משרד החוץ הישראלי. החוקים וההליכים בחו"ל משתנים ממדינה למדינה, אך רובם מתבצעים דרך סוכנויות פונדקאות זרות, שתפקידן לאתר פונדקאיות מתאימות ולהוציא לפועל את ההליכים הרפואיים. משנמצאה פונדקאית, הזוג המיועד טס כדי לפגוש אותה ולחתום על חוזה. בהמשך עוברת האם המיועדת שאיבת ביציות, כאשר בדרך כלל השאיבה וההפריה מתבצעים בארץ והעוברים נשלחים לחו"ל באמצעות חברת שילוח מיוחדת. ההורים אינם נדרשים להישאר בחו"ל לאורך הטיפולים והקשר עם הפונדקאית נשמר באמצעות הקליניקה, אשר אחראית על מעקב ההיריון.

 

בהתאם לדרישת מדינת ישראל, חייב האב המיועד לעבור בדיקת אבהות לפני שיוכל להכניס את הילד לישראל ולקבל עבורו אזרחות, כאשר הבדיקה עצמה נעשית בארץ. לקראת הלידה, נוסע שוב הזוג לחו"ל והאם המיועדת נוכחת בלידה עצמה ומקבלת את התינוק לחזקתה. בשלב זה נלקחת מהתינוק דגימת רוק, אשר נשלחת לישראל כדי לאמת את האבהות הביולוגית של האב. תוצאות הבדיקה מתקבלות עד חודש לאחר הבדיקה עצמה, ובמשך זמן זה ממתין הזוג עם הרך הנולד בחו"ל. לאחר מכן מוציאה הקונסוליה הישראלית אשרת מעבר לתינוק וההורים יכולים לחזור עמו לישראל ולרשום את הילד בתעודות הזהות שלהם במשרד הפנים.

 

 

הסיכונים בתהליך הפונדקאות הם אותם הסיכונים שקיימים בכל היריון: לידה מוקדמת, לחץ דם גבוה, סוכרת ומחלות אחרות שעלולות להתפרץ כתוצאה מהיריון. בנוסף, הליך שאיבת הביציות שעוברת האם המיועדת טומן בחובו סיכון רפואי משלו, כגון זיהומים בבטן, ציסטות באזור החצוצרות והשחלות ותגובת יתר להורמונים, הגוררת כאבי בטן, קשיי נשימה ובחילות. 

למרות הסיכונים, במקרים רבים תהליכי הפונדקאות יכולים גם להיות תהליכים מצילי חיים. לאחרונה ארעו מקרים בהם טיפולי פוריות גורמים לנזק בלתי הפיך לנשים המעוניינות להרות וחלקם מסתיימים אפילו במותה של המטופלת. למרות זאת, בגלל סיבות שונות, נשים רבות מתקשות לשים סוף לטיפולים הללו. כאן נודעת חשיבות רבה לתפקידו של הרופא המקצועי כגורם שיכול להפנות את תשומת לבן של המטופלות להליכים חלופיים, כגון פונדקאות ואפילו פונדקאות עם תרומת ביצית. המלצה שכזו מצד הצוות הרפואי, לצד מתן מידע מעשי על תהליך הפונדקאות, עשויים למנוע מהמטופלות טיפולים מיותרים ומפחי נפש רבים. 

יתרה מכך, ייעוץ ממוקד למטופלות בנושא פריון כחלק מהטיפול הכולל והמעקב הקבוע אחריהן במחלקה יאפשר לצוות הרפואי לתת מענה שלם ורחב לצרכי המטופלות. נשים רבות אינן בטוחות כיצד ישפיעו טיפולים רפואיים שונים (הקרנות, ניתוחים, השתלות וכד') על סיכוייהן להקים משפחה או להביא ילד נוסף לעולם. הכוונה של הצוות הרפואי ועזרה באיתור פתרונות מתאימים יכולות לחזק את נחישותן בהתמודדות עם המחלה ולשפר את בריאותן בזמן הטיפולים ואפילו לאחר מכן. ייעוץ שכזה יכול גם למנוע מהן לקחת סיכון מיותר, לשאת הריון בעצמן ועל ידי כך להחמיר את הבעיה הרפואית ממנה הן סובלות.

מעבר להיבט הרפואי הכללי, ישנם רופאים הממלאים תפקיד מפתח בתהליך הפונדקאות עצמו. חוות הדעת הרפואית המוגשת ל"וועדה לנשיאת עוברים" היא במקרים רבים אבן הבוחן לקבלת אישור לביצוע תהליך פונדקאות בארץ. מסמך זה נכתב על ידי רופא מומחה לפריון, מיילדות וגניקולוגיה ו/או רופא מומחה במחלת הרקע ממנה סובלת האישה (כגון: נפרולוגיה, המטולוגיה, אונקולוגיה קרדיולוגיה וכד') וצריך לכלול את כל ההיסטוריה הרפואית הרלוונטית של האם המיועדת, כולל התייחסות למצבה הרפואי הנוכחי והטיפול התרופתי שהיא נוטלת. מעבר לכך, חשוב מאוד לכלול בו המלצה שלא לשאת הריון בשל סיכון לבריאותה של האישה ו/או המלצה חד משמעית לסיים את טיפולי הפוריות ולעבור לטיפולי פונדקאות. על חוות הדעת לשקף מצב שבו האישה המטופלת אינה מסוגלת לשאת היריון בעצמה מבלי לסכן את חייה, אולם מאידך מדובר באישה במצב בריאותי המאפשר מתן טיפול הורמונאלי ו/או שאיבת ביציות במחזור טבעי לצורך הליכי פונדקאות. 

בנוסף לכך, גם שיתוף פעולה בין רופא הפריון, הרופא המומחה המטפל במחלת הרקע של האישה והמרכז המלווה את תהליך הפונדקאות, יכול להועיל מאוד להורים המיועדים. במהלך התהליך, נמצאת לעיתים האם המיועדת במצב רגיש, כאשר למחלת הרקע שלה מתווספים טיפולים נוספים שעשויים להשפיע על מצבה הבריאותי. דוגמא לכך מהווה מתן הטיפול ההורמונאלי, שמטרתו לסייע למטופלת לייצר ביציות שיישאבו לצורך הכנת עוברים ולעיתים הוא בעל השפעות פיזיות לא פשוטות. באופן טבעי, כל גורם המעורב בתהליך הפונדקאות, רפואי או אחר, יראה סוגיה שכזו באופן שונה, כפועל יוצא מהגדרת התפקיד שלו. מכאן, שרק שיתוף פעולה מצדם של כל אנשי המקצוע שהם צד לתהליך, יאפשר קבלת החלטות בצורה מיטבית. ניתן לדמות זאת לצוות רב מקצועי בבית חולים, הכולל בעלי מקצוע שונים המנהלים במשותף את כל האספקטים של הטיפול בחולה. שמירה על ערוצי קשר פתוחים להתייעצות ולהעברת מידע רלוונטי בין הרופאים עצמם ובינם לבין המרכז לפונדקאות, תבטיח מתן פתרונות מלאים וכוללים לאם המיועדת, בהתאם למגבלות הרפואיות ובצורה שלוקחת בחשבון גם את הרצונות והצרכים הרגשיים שלה. 

יותר ויותר זוגות פונים כל שנה לבצע תהליכי פונדקאות בארץ ובחו"ל. מדובר בתהליך ארוך הדורש כוחות נפשיים והיערכות כלכלית לא פשוטה, אך עבור זוגות רבים, זוהי התקווה היחידה לילד משלהם. רופאים שיאמצו פרספקטיבה רחבה ויתחשבו במגבלות ובמאפיינים הייחודיים של תהליך הפונדקאות, יכולים להקל על ההורים המיועדים ולסייע להצלחתו באופן משמעותי ביותר. בהקשר זה חשוב מאוד שיתוף הפעולה עם המרכז שמלווה את הליך הפונדקאות, כגוף שברשותו הידע המקצועי שיכול לסייע בקבלת החלטות בנוגע למהלך הטיפול, באופן שיתחשב בצרכים הייחודיים של הזוגות הנמצאים בעיצומו. 

 

 

"המרכז להורות באמצעות פונדקאות" פועל החל משנת 1996, עם כניסת חוק הפונדקאות לתוקף. מנהלות המרכז, עדה אטיאס ומינה יולזרי, הן עובדות סוציאליות, בעלות תואר שני עם התמחות בטיפול זוגי ומשפחתי, בעלות נסיון הרב בתחום הפונדקאות. השירות שמעניק המרכז להורות באמצעות פונדקאות לזוגות כולל, בין השאר, איתור פונדקאית, הכנת מסמכים לוועדה לאישור נשיאת עוברים, הכנת דו"ח פסיכוסוציאלי אודות הפונדקאית, ליווי משפטי, ליווי פיזי ורגשי בתהליכי פונדקאות בישראל ובחו"ל ועוד. "המרכז להורות באמצעות פונדקאות" מלווה תהליכי פונדקאות בישראל ובחו"ל שנים רבות ומקיים קשרי עבודה ענפים עם קליניקות מובילות בהודו ובגיאורגיה. הגופים איתם עובד המרכז בחו"ל הם גופים מורשים והרופאים המשתתפים בתהליך הם המומחים הבולטים בתחומם במדינה המארחת ובמדינת בישראל. מאז הקמתו, סייע המרכז לזוגות רבים שלא יכלו להרות באופן טבעי, להפוך להורים לילדים ביולוגיים וליווה מעל 600 תהליכי פונדקאות בארץ ובחו"ל.