מחלת ה-(COPD (Chronic Obstructive Pulmonary Disease ואסתמה הן שתי מחלות המאופיינות ע"י תהליך של דלקת לא זיהומית המתרחשת בסימפונות (דרכי אוויר). באסתמה התאים המרכזיים בדלקת הם תת-קבוצה של תאים לבנים הנקראים אאוזינופילים. לעומת זאת במחלת COPD התאים הם תת-קבוצה של תאים לבנים הנקראים נויטרופילים.
מחלת COPD מכלילה בעיקר את נפחת הריאות וברונכיטיס כרונית. נפחת הריאות (Emphysema) מאופיינת ע"י הגדלה לא נורמלית וקבועה של חללי האוויר בריאה, דיסטלית לברונכיולים הסופיים, מלווה בהרס קירות האלוואולים. ברונכיטיס כרונית (Chronic Bronchitis) מאופיינת בנוכחות של שיעול פרודוקטיבי (ליחתי) במשך שלושה חודשים במהלך השנה המופיע שנתיים רצופות.
אסתמה, לעומת זאת, מוגדרת כמחלת דלקת כרונית של הסמפונות המתבטאות בתפקודי ריאות: אירועים חוזרים של צפצופים-קוצר נשימה, הפרעה חסימתית בעלת הפיכות משמעותי של 12% ב-1FEV ע''י טיפול ורגישות יתר סימפונית משתנה עם הגירוי.
ב-COPD התסמינים מתקדמים לאט מאמצע החיים (מעל גיל 45) ול-75% מהחולים יש היסטוריה ארוכה של עישון. קוצר הנשימה מופיע במהלך פעילות גופנית. המאפיין שמבדיל COPD מאסתמה בצורה חדה הוא שהגבלת זרימת האוויר היא במידה רבה בלתי הפיכה.
גורמים המעוררים התקף בחולי אסתמה
אלרגנים: עובש, קרדית האבק, תיקנים, קשקשים של בעלי חיים, פריחה, מזונות.
מגרים לא אלרגנים: עישון פסיבי, ריחות חזקים, תרסיסים, תרכובות אורגניות נדיפות, אוזון, חומר חלקיקים.
שונות: זיהומים ויראליים בדרכי הנשימה, שינויים במזג האוויר (רוח, לחות קרה), מאמץ גופני. תרופות וגורמים אנדוקריניים (וסת, הריון, מחלות של בלוטת התריס).
גורמים המעוררים התקף בחולי COPD
אין אלרגנים. בשלבים מתקדמים של המחלה עישון פסיבי, ריחות חזקים, תרסיסים, תרכובות אורגניות נדיפות, אוזון, חלקיקים באוויר יכולים לעורר את החמרת המחלה. עיקר ההחמרות הן עקב זיהומים ויראליים או חיידקיים בדרכי הנשימה. מאמץ גופני.
הבדלים בתסמינים
ב-COPD המחלה מופיעה באמצע החיים עם הופעת קוצר נשימה במהלך הפעילות הגופנית.
באסתמה, לעומת זאת, ההתפרצות מוקדמת בשלב מוקדם יותר בחיים עם סימפטומים שמשתנים מיום ליום (ויותר בלילה) או בחשיפה לאלרגנים.
טבלה 1. ההבדלים בין שתי המחלות
| תסמינים |
COPD |
אסתמה |
| שיעול |
משתנה מיום
ליום |
כרוני |
| ליחה |
לילי או לאחר
מאמץ |
בבוקר |
| עלייה ב-IgE |
לא שכיח |
לרוב |
| אאוזינופילים |
שכיח |
לא שכיח |
טבלה 2. תסמינים COPD
|
אסתמה |
COPD |
| תסמינים |
שיעול |
ליחה |
עלייה ב-IgE
|
אאוזינופילים |
משתנה מיום
ליום |
| לילי או לאחר מאמץ |
לא שכיח |
שכיח |
| שכיח |
כרוני |
בבוקר |
| לרוב |
לא שכיח |
לא שכיח |
הטיפול בשתי המחלות
הטיפול באסתמה מחולק בין טיפול בעת הצורך וטיפול מונע.
טיפול בשתי המחלות מתרכז במרחיבי סמפונות וקורטיקוסטרואידים נשאפים. באסתמה יש חשיבות לקורטיקוסטרואידים נשאפים כטיפול מונע להפחתת הדלקת ובעת הצורך מרחיבי סמפונות, כאשר ב-COPD הדגש הינו במרחיבי סמפונות ארוכי טווח (השפעה ל-12 או 24 שעות). בשתי המחלות נמצאים תכשירים מרחיבי סמפונות קצרי טווח בשימוש בעת החרפת התסמינים.
באסתמה יש טיפולים נוספים: נוגד הנוגדן של אלרגיה בשם XOLAIR, מיועד לחולים בחומרה בינונית קשה הסובלים מאלרגיות. התרופה פועלת על ידי שינוי במערכת החיסונית עם חסימת הנוגדנים של האלרגיה וכך מופעלת שרשרת האירועים בתאים אשר גורמים לשחרור מתווכים דלקתיים ולתסמינים.
תרופה נוספת היא סינגולייר, הבולמת מתווכי דלקת הנקראים לאוקוטריאנים. מתווכי דלקת אלה, באסתמה, גורמים גם לדלקת הכרונית בסמפונות וגם להתכווצות הסמפון ובכך להקטנת הקוטר והופעה של קוצר נשימה. התרופה מונעת את התהליך וכך נמנעת הופעת תסמינים של קוצר נשימה.
בשנים אחרונות בוצעו מספר רב של מחקרים עם תכשירים משולבים ובנפרד של מרחיבי סמפונות ארוכי טווח וקורטיקוסטרואידים נשאפים בחולי COPD (symbicort, seretide) שהראו שיפור בתסמינים, הפחתה של ההחמרות ואולי גם הקטנת סיכון לתמותה.
קיימים שני סוגי תכשירים מרחיבי סמפונות ארוכי טווח, הנבדלים זה מזה ע"פ דרך פעולתם:
1) מסייעים קולטני אדרנרגים (ממשפחת אדרנלין): serevent, oxis, foradil, onbrez.
2) בולמי מערכת הכולינרגים (ממשפחת אטרופין): spiriva.
ניתן לקחת תרופה אחת מכל קבוצה ביחד, ללא התגברות תופעות הלוואי.
ד"ר יהודה שוורץ, מנהל מכון הריאות, המרכז הרפואי תל אביב