בשנת 1922 הושלם פיתוח האינסולין, שזיכה את ממציאו בפרס נובל, אולם ברבות השנים התחלפה השמחה בחששות: אינסולין אמנם מאפשר הורדה יעילה של רמות הסוכר בדם, אך נטילתו במנות קבועות לאורך היום עלולה להוביל לירידה תלולה מדי של רמות הסוכר ולהתקף היפוגליקמיה, המלווה בתסמיני הזעות, סחרחורות, רעב, בלבול, חולשה וחרדה, ובמצבים קשים עלולה לגרום לאיבוד הכרה, להתעלפויות ואף למוות.
בעוד שמדענים וחוקרים בעולם עמלים על פיתוח לבלב מלאכותי שיוכל לווסת את האינסולין שניתן לחולי סוכרת בדומה לפעילותו המורכבת של לבלב אנושי, פותחה לאחרונה מערכת מינימד 640G, מערכת הפועלת בטכנולוגיה חדישה בשם 'סמרטגארד', המסייעת לחולי סוכרת, בהפחתת התקפי היפוגליקמיה.
המערכת מבוססת על אלגוריתם מתוחכם המסוגל לנבא תרחיש של ירידת רמת הסוכר המתקרבת לקו האדום – מצב שעלול לבשר על התרחשותו של התקף היפוגליקמיה - ומגיבה על ידי הפסקה אוטומטית של הזלפת האינסולין, 30 דקות לפני המצב המסוכן ולמשך עד שעתיים, עד לחזרה של ערכי הסוכר לרמה בטוחה.
חיישן חדשני
תחום משאבות האינסולין התקדם דרמטית בעשור האחרון, עם כניסתם לשוק של מוצרים שמסוגלים לנטר ביעילות את רמות הסוכר בדם, כדי לכוון את חולי הסוכרת להזרקה יעילה יותר של אינסולין.
מערכת המינימד 640G החדשה שפותחה על ידי חברת הטכנולוגיות הרפואיות מדטרוניק (Medtronic) נחשבת כיום ליחידה מסוגה, והוגדרה בקהילה הרפואית העולמית כסוללת את הדרך לפיתוח לבלב מלאכותי שיהיה מסוגל לווסת באופן עצמאי את הפרשת האינסולין עבור חולי סוכרת, באופן שמדמה לבלב אנושי.
המערכת מאפשרת התראה אוטומטית מפני ירידות פתאומיות ומסוכנות של רמת הסוכר. היא כוללת חיישן חדיש (סנסור אנלייט, ™Enhanced Enlite) שמנטר את רמת הסוכר ברציפות, משדר מתקדם ומשאבת אינסולין מעוצבת הכוללת מסך צבעוני עמיד למים שמותאם לרמת החשיפה לאור ומותאם ל-24 שפות – ובהן עברית, ערבית ורוסית. המערכת מפסיקה את מתן האינסולין עוד לפני תחילתו של התקף היפוגליקמיה, ויכולה גם לתת תוספת אינסולין (בולוס) במצבים של עלייה גבוהה מידי ברמת הסוכר.
"בעשור החולף הטיפול בסוכרת התקדם צעדים רבים קדימה", אומרת פרופ' פרנסין קאופמן, מבכירי הרופאים והחוקרים בעולם בתחום הסוכרת, המשמשת כיום כמנהלת רפואית בתחום הסוכרת במדטרוניק. "ההתקדמות הטכנולוגית החלה כשמתן האינסולין עבר למשאבות. בהמשך פותחו חיישנים שמסוגלים לנטר ברצף את רמות הסוכר בדם. מכשיר מדור קודם בשם 'פארדיים VEO' איפשר לעצור את הזרמת האינסולין כשרמת הסוכר ירדה באופן חריג. הדור החדש מסוגל גם לחזות מראש מצב מתהווה של היפוגליקמיה באמצעות אלגוריתם מתוחכם. פיתוח התחום נמשך כל העת".
פרופ' קאופמן כיהנה בעבר כנשיאת איגוד הסוכרת האמריקאי (ADA) ויו"ר התכנית לחינוך לסוכרת (NDEP) של המכון הלאומי למדיניות בריאות בארה"ב (NIH) והמרכז האמריקאי לבקרת מחלות (CDC), ומשמשת כאנדוקרינולוגית ילדים ופרופסורית לרפואת ילדים באוניברסיטת דרום קליפורניה.
טיפול משופר ועלויות מופחתות
לדברי פרופ' קאופמן, מערכת המינימד החדשה מיועדת לחולי סוכרת מסוג 1 והיא מתאימה גם לאנשים עם סוכרת מסוג 2 הזקוקים לאינסולין. לדבריה, המערכת משתלבת בהתקדמות הטכנולוגית של השנים האחרונות בתחום הסוכרת. "אין לי כדור בדולח בנוגע לעתיד, אבל העידן הנוכחי הוא העידן של קידום הטכנולוגיות לסוכרת, וכולל פיתוח מוצרים שיוכלו לאפשר בעתיד מתן אינסולין בטוח יותר למטופלים", אומרת פרופ' קאופמן, "יש הרבה התלהבות בתחום גם למטופלים וגם למטפלים, בהפיכתה של מחלת הסוכרת למשולבת יותר באורח החיים של המטופל. כך מתאפשר למטופל לחסוך בבדיקות תכופות ומתייתר הצורך לקבוע מראש כמה אינסולין עליו לקחת. ככל שנמשכת העלייה בתחלואה בסוכרת, כך מאפשרת הקדמה הטכנולוגית לשפר את הטיפולים במחלה ולהפחית בעלויותיה המשמעותיות, כולל אובדן עקיף של ימי עבודה הנגרם בעקבותיה, ולהפוך אותה למחלה כרונית שקל יותר לשלוט בה".
בחודש פברואר האחרון המליץ שירות הבריאות הלאומי של בריטניה ה-NICE על משאבות האינסולין החדישות של מינימד כטיפול מועיל לשמירה על רמות תקינות של סוכר בדם בקרב חולי סוכרת מסוג 1, המלצה שלדברי פרופ' קאופמן "מצביעה על הכרה בטכנולוגיה לצמצום הסכנה להיפוגליקמיה".
המכשיר משווק כיום בישראל במסגרת הביטוחים המשלימים של כל קופות החולים. הישראלים, כחובבי טכנולוגיות ידועים, מעידה פרופ' קאופמן, מאמצים אותו בחום. "ככלל יש בישראל רשת נרחבת של מומחים לסוכרת ברמה גבוהה ביותר, והמערכת הרפואית טובה מאוד בסטנדרט בינלאומי. הישראלים גם פתוחים מאוד לטכנולוגיות חדישות כמו טלפונים חכמים מתקדמים, ואפילו לטכנולוגיות בתחום הסוכרת", אומרת פרופ' קאופמן, ומוסיפה כי המחקר על הדור החדש של המינימד שמושלם בימים אלה, נערך בישראל לצד ארה"ב, בשלב זה בקרב 123 חולי סוכרת.
העתיד עדיין טומן אתגרים רבים בפענוח כל המנגנונים שקשורים לסוכרת. "אנחנו לא יודעים עדיין הכול", אומרת פרופ' קאופמן, "אמנם לאורך שנות העיסוק שלי בתחום ההבנה לגבי הסוכרת עברה כברת דרך וכבר הגענו למצב שקרוב לפיתוח של לבלב מלאכותי, אבל עדיין לא מצאנו טיפול שמרפא סוכרת באופן מוחלט".
ההקלה על המטופלים נותרה, לדבריה, אחד האתגרים המשמעותיים. "צריך לזכור שסוכרת היא מחלה שמלווה בדאגות של כל מטופל לגבי 'מה אעשה?' ו'מה אוכל?', ו'איך לשמור על רמת סוכר מאוזנת?', כשהחששות קיימים ברקע 24 שעות, 7 ימים בשבוע. הסוכרת אף פעם לא יוצאת "לחופשה" וכל טעות במינון האינסולין שניתן עלולה להיות בעלת השלכות רפואיות".