האם נדרשת פתיחת בית חולים חדש בבאר שבע?

 

בתי החולים הכלליים בישראל פועלים בעומס-יתר הנובע ממספר מיטות קטן מאד ביחס לאוכלוסייה. בישראל של שנת 2014 יש 1.96 מיטות לאלף נפש, לעומת למעלה מ- 3/1000 במדינות מערב אירופה. התפוסה הממוצעת אצלנו קרובה ל100% (75-80% באירופה) כלומר לפחות במחצית הימים יש מיטות בפרוזדורים. זמן השהייה הממוצע קצר ביותר, כארבעה ימים (7 ימים באירופה). חלוקת המיטות אינה שווה בכל אזורי הארץ. בשלוש הערים הגדולות יש שפע יחסי וככל שמצפינים או מדרימים שיעור המיטות קטן. בנגב יש רק 1.5 מיטות ל-1000 נפש. המרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע, על 1007 המיטות שלו, אינו יכול עוד לענות לצורכי האזור ומזה חמש שנים לפחות ברור שנדרשת תוספת מיטות משמעותית. כעת, דווקא לנוכח מצוקת התקציב עקב השפל הכלכלי ודרישות הביטחון, הכריז משרד הבריאות על כוונתו להקים עוד בית חולים בבאר שבע ,שיכיל כ-400 מיטות ויתחרה במרכז הרפואי סורוקה ובכך יתרום לשיפור באיכות הרפואה. משרד האוצר מתנגד ונימוקיו כלכליים ומעשיים כאחד: לטענת אנשי האוצר יש אפשרות להוסיף חמש קומות לבנין הכירורגיה בסורוקה הכולל כ- 500 מיטות. עלות הקמת בית חולים חדש היא קרוב למיליארד ש"ח ומשך ההקמה לפחות שבע שנים (תחזית אופטימית). עלות הוספת מספר זהה של מיטות לסורוקה היא רק 300 מיליון ש"ח וניתן להשלים את הבניה בארבע שנים. למרות היתרון הכלכלי הברור של הגדלת בית החולים סורוקה, הפופוליזם גבר על היגיון כלכלי ומשרד הבריאות הודיע כי בחר בחלופה של בניית בית חולים חדש. 

 

אחד הנימוקים העיקריים של מומחי המשרד היה כי קשה עד בלתי אפשרי לנהל מרכז רפואי הכולל יותר מ-1000 מיטות. על מנת לסבר את האוזן אביא מספר דוגמאות. קודם כל נסתכל בבית פנימה. המרכז הרפואי שיבא כולל 1445 מיטות (קרוב למספר אליו עשוי סורוקה להגיע לאחר התוספת). למשרד הבריאות יש טענות להנהלת שיבא על עצמאות יתירה, שר"פ מתחת לשולחן ועיסוקים צדדיים של המנכ"ל אך לא נשמעה טענה על חוסר יעילות או על קושי לנהל את המרכז. שלושת בתי החולים היוקרתיים ביותר באירופה גדולים משיבא. בית החולים קרולינסקה בשטוקהולם כולל 1700 מיטות, בית החולים שריטה בברלין ממנו יצאו שלושה חתני פרס נובל כולל כ-2000 מיטות (3700 רופאים מתוך 13000 עובדים), בית החולים לה-פיטיה בפריז כולל 1600 מיטות. שני בתי החולים האוניברסיטאיים בניו יורק גדולים לאין שיעור. הפרסביטריאן כולל קרוב ל-2500 מיטות ואילו אלברט אינשטיין כולל 1500 מיטות. שני בתי החולים בניו יורק הם בבעלות פרטית והם מאוזנים כלכלית ומנוהלים היטב. אם נזכור כי מפעלי תעשיה המנוהלים ריכוזית כוללים, לא פעם, עשרות אלפי עובדים, לא נראה כי קשיי ניהול הם שצריכים לקבוע את גודלו של בית חולים. לבית חולים חדש בבאר שבע, אם יקום, תהיה בעיה קשה מאד לגייס כוח אדם רפואי וסיעודי. אמנם בתי הספר לרפואה הוגדלו לאחרונה אך בעוד שבע שנים עדיין צפוי מחסור גדול יותר מאשר כיום כיוון שתוספת הרופאים לא תדביק את קצב ריבוי האוכלוסין ואת הפרישה לגמלאות של רופאי ישראל, שגילם הממוצע גבוה. קושי לגייס רופאים יהיה גם לסורוקה, אם יוגדל, אך קל יותר ליצור תנאים אטרקטיביים במרכז גדול מאשר בבית חולים קטן. כמו כן, התוספת בכוח אדם שתדרש להגדלת סורוקה קטנה משמעותית מזו הנדרשת לבית חולים חדש: נחסכים תפקידי ניהול, טכנולוגיה, שמירה, משאבי אנוש ואחרים. בעידן המחשב, הגודל מאפשר חיסכון במשאבים, שליטה במידע וניהול יעיל. 

 

פרופ' מוטי רביד, המנהל הרפואי, המרכז הרפואי מעיני הישועה, בני ברק