הזנה אנטרלית באמצעות מערכת סגורה

עשרות אלפי אנשים בישראל מוזנים באמצעות צינורית. מטופלים אלו אינם יכולים לאכול עצמאית וניזונים ממזון נוזלי באמצעות צינורית ישירות למערכת העיכול. העובדה שמערכת החיסון של חולים אלו חלשה, בשילוב העובדה שבבתי החולים קיימת חשיפה מוגברת לגורמים מזהמים, מגדילה בעשרות אחוזים את הסבירות שלהם לחשיפה. 

 

30 אלף איש נדבקים מדי שנה בבתי החולים בישראל בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. ד"וח מבקר המדינה, שפורסם לפני מספר חודשים, מצא כי בין 4,000 ל-6,000 מאושפזים נפטרים בכל שנה כתוצאה מזיהומים בבתי החולים בישראל. 

1 מכל 10 מאושפזים בישראל עלול ללקות בזיהום, כאשר 70% מהזיהומים הינם מחיידקים עמידים. דרכי העברת הזיהומים הינן באמצעות מגע, דרך האויר, ציוד, מכשור וחפצים, חרקים, יתושים או זבובים, מים ומזון. דרכי חדירת החיידקים לגוף האדם הינה באמצעות: דרכי הנשימה העליונות, מקומות פתוחים בעור ובריריות, מערכת העיכול, דרכי שתן ומין, צנתרים ופעולות פולשניות.  

 

דו"ח של המרכז הארצי לבקרה ולמניעת מחלות  אשר הופיע בדוח מבקר המדינה ב- 2013, חשף כי עד 75% מכלל הזיהומים הנרכשים בבתי החולים ניתנים למניעה. 

 

שר הבריאות יעקב ליצמן הכריז עם הכניסה לתפקידו כי משרד הבריאות יפעל להפחית ב-50% זיהומים נרכשים בבתי החולים בתוך שלוש שנים. לדבריו "חייבים לטפל ברצינות ובנחישות בנושא רגיש ובעייתי זה". משרד הבריאות, בהובלת השר ליצמן, מגדיר את בעיית הזיהומים כ"אחת החשובות ביותר" בסדר המשימות העומדות על סדר יומו של המשרד. בכוונת המשרד להקצות בכל שנה מהשנתיים הבאות 20 מיליון שקלים מתקציב בתי החולים ועשרה מיליון שקלים מתקציב נוסף של המשרד כדי לטיפול בנושא הזיהומים בהתאם למדדים של תכנית לשיפור ובקרה בבתי החולים הממשלתיים.

בשנת 2013 הקים משרד הבריאות ועדת מומחים להקטנת שיעור הזיהומים בבתי החולים.

במהלך 2015 נכנס לתוקף חוזר רשמי של משרד הבריאות שמטרתו מניעת תחלואה עקב צריכת מזון בצינורית שהוכן בצורה לא נאותה. המסמך מפרט את תנאי האחסון, הכנה ומתן מזון ייעודי בכדי לשמור על כללי היגיינה הכרחיים, בפרט עבור אוכלוסיה בסיכון. 

 

 

מערכות סגורות להזנה אנטרלית, המאפשרות הזנת החולה עם מינימום מגע יד אדם, נמצאות בשימוש נרחב בעולם מעל לשני עשורים. בישראל הושקה לאחרונה על ידי חברת התרופות ומוצרי הבריאות אבוט מערכת הזנה סגורה - WORLDWIDE STANDARD OF CARE. מספר בתי חולים כבר נחשפו בהצלחה לשימוש במערכת זו, כמו רמב"ם, שערי צדק, תל השומר, אסף הרופא, וולפסון ולניאדו. 

 

מערכת סגורה כוללת פורמולות להזנה בבקבוקים סטריליים, המתחברים בצורה ישירה וסגורה לצינור הזנה ולמשאבת הזנה. המטרה היא למזער מגע ידי אדם בתהליך ההזנה וכך להפחית באופן מובהק את החשיפה לזיהומים וכן לחסוך זמן עבודה של הצוות המטפל. במערכת הזנה סגורה יש פחות נקודות מגע וטיפול לעומת המערכת הפתוחה, וכך תואמים יתרונות המערכת הסגורה את אחת ההמלצות המרכזיות של ה- WHO (World Health Organization) כאמצעי מניעה סטנדרטי למניעת זיהומים : Use no touch technique wherever possible. 

 

כאמור, עד לפתיחתו, המזון הרפואי הוא סטרילי. מרגע הפתיחה יש חשש לזיהומים בגלל שימוש וטיפול לא נכונים. המערכת הסגורה מאפשרת מינימום מגע ידי אדם ושמירה על סטריליות. אם בעבר נדרש תהליך מסורבל להתקנת שקית ההזנה באמצעות סדרת פעולות אשר כללו חשיפה למספר רב של נקודות זיהום פוטנציאליות ממגע יד אדם, המערכת הסגורה מפחיתה ביותר מ-90% את החשיפה לזיהומים הנובעים מהזנה.  

 

אנשים הניזונים בהזנה אנטרלית, דרך צינור הזנה ישירות לקיבה, פגיעים במיוחד ורגישים לזיהומים מיקרוביאלים.הכוונה למספר סוגי אוכלוסיות: אוכלוסיה מבוגרת, ילדים עם מחלות כרוניות, חולים קריטים בטיפול נמרץ, כאלה הסובלים מתת תזונה, מחלות כרוניות, חולי סרטן וכאלה המקבלים טיפול לדיכוי המערכת החיסונית.

 

זיהומים מיקרוביאלים במערכת ההזנה יכולים להוביל לסימפטומים במערכת העיכול (הקאות, שילשולים), ספסיס, דלקות ריאה, זמן אשפוז ממושך ועלייה בתמותה.

 

מחקרים בינלאומיים שפורסמו בנושא מצאו שהמערכת הסגורה היא האפשרות המועדפת כדי למזער את הרמה והארעות של זיהומים. המערכת הסגורה נמצאה כיעילה בהפחתת זיהומים (0 גידול חיידקים ) גם כאשר הטיפול בה היה רשלני במכוון ללא כפפות ובידיים מזוהמות. 

 

"מערכת ההזנה הסגורה מהווה סטנדרט טיפולי בעולם מזה 2 עשורים, והיא חלק חיוני ממערך השירותים של בתי חולים הפועלים בעולם המודרני. מערכות הזנה סגורות יכולות להפחית באופן משמעותי זיהומים שמקורם בתהליכים הקשורים בהזנה אנטרלית, והינן קלות לתפעול, ובכך בעצם מייצרות מצב של win-win עבור המטופל והצוות הרפואי, אומר פרופ' מיגל לאון סאנז ( Prof. Miguel Leon Sanz), מומחה אירופאי בתזונה קלינית ומטבוליזם. "חשוב להבין כי החולים שניזונים באמצעות צינורית, בעיקר מאושפזים במחלקות כגון טיפול נמרץ, מחלקות גריאטרית ופנימיות, מוגדרים כחולים מסובכים ופגיעים ביותר, שכן המערכת החיסונית שלהם חלשה. זו הסיבה שבגללה בתי החולים צריכים לנקוט בכל פעולה אפשרית על מנת להבטיח שהטיפול הרפואי שהם מספקים עומד בסטנדרטים הגבוהים ביותר בכל היבט, לרבות ההיבט של תזונת החולים. תזונה הינה חלק בלתי נפרד מהטיפול הרפואי ומתהליך ההתאוששות של חולים ואנו מכירים כיום, יותר מתמיד, בתרומה של מערכת ההזנה הסגורה ככזו המבטיחה את האפקטיביות של תהליך ההזנה".

 

פרופ' מיגל לאון סאנז מוסיף: "זיהום של המזון הרפואי וזיהום המטופל מהווה מקור לדאגה כאשר התהליך מתבצע בסביבה שעוסקת במתן שירותי בריאות. זיהום המזון הרפואי יכול להתרחש בכל נקודה בה הצוות הרפואי בא במגע עם המזון המיועד למטופל. מצב זה יכול להוות סיכון משמעותי לחולה-במיוחד לכאלו בעל דיכוי חיסוני. אני עוסק בתחום הרפואה מזה שנים רבות, ואני מודע היטב לעובדה שבתי חולים הם מערכות  שצריכות לעשות כל מאמץ בכדי לייצר פתרונות להפחתת זיהומים בקרב חולים שכבר נמצאים במצב רפואי מסוכן ורגיש. ההמלצות של איגודים רפואיים בינלאומיים מובילים, כגון ASPEN, האגודה האמריקאית להזנה קלינית, תומכות ביתרונות המוצעים לחולים באמצעות המערכת הסגורה והטיפול הרפואי שהיא מספקת, בשל יכולתה לייעל את הטיפול התזונתי באופן שמפחית זיהומים".

 

 

המערכת הסגורה מציגה יתרונות לא רק לרווחת המטופלים, אלא גם לרווחת הצוות הרפואי; נמצא חסכון משמעותי בזמן הצוות המטפל - המחקרים מראים כי הזמן הממוצע שהצוות מקדיש להזנה במערכת פתוחה הוא כ- 14 דקות לחולה ביום, בהשוואה לשתי דקות לחולה ביום במערכת סגורה, בגלל פשטות השימוש והנוחות של המערכת, ובכך חוסכת מערכת הבריאות שעות עבודה רבות, אשר יכולות להיות מופנות למתן מענה לצרכים אחרים של מטופלים.

המערכת הסגורה נוחה לשימוש ולתחזוקה וידידותית למשתמש הן בבית החולים והן בבית.

 

בין המדינות בעולם שעושות שימוש בטכנולוגית המערכת הסגורה ניתן למצוא את ארה"ב, קנדה, ארגנטינה, ונצואלה, אנגליה, ספרד, איטליה, הולנד, גרמניה, אירלנד, סין, הונג קונג, תאילנד, דרום אפריקה, אוסטריה, רוסיה ועוד.   

 

 

בעידן של היום, יש חשיבות עליונה למלחמה בזיהומים בבתי החולים, המהווים גורם מכשיל בתהליך הטיפול והריפוי של מאושפזים מערכת הזנה סגורה היא אמצעי  להעניק למטופלים טיפול איכותי יותר ולמנוע סיבוכים. יש חשיבות עילאית לכלול את המענה לנושא הזיהומים בראש סדר היום של בתי החולים בישראל, ובכך ליישר קו עם שאר העולם.